סדנאות וטיולים לילדים

עוד לא מצאתי פעילות שמתאימה לילדים ולא מתאימה לגדולים. גם לא להיפך. אחד הדברים שמאפיינים את רובנו זו אהבת המשחק. עניין חוצה גילים, מגדרים, מעמדות, השכלה, מוצא וכל הפרדה אחרת שאתם מעלים על הדעת. רוב האנשים אוהבים לשחק. הם לא תמיד מודעים לכך, לרבים אין הזדמנות, יש משחקים שהם אינם תופסים כ"משחקים" אבל כולם אוהבים לשחק. לשחק, לפתור בעיות, לפצח אתגרים, להתחרות, להתעקש, להפסיד ולנצח הם אוסף חוויות טובות וחשובות, במיוחד לילדים. 

התרגילים והמשחקים נראים נורא קלים בהתחלה. משימות פשוטות, כמעט טיפשיות ("מי שאוהב במבה שיילך לצד אחד, מי שאוהב ביסלי שיילך לצד השני"). תוך כמה שניות מבינים הילדים, בעזרת כמה מילים של הנחייה, שכדי להצליח גם במשימות פשוטות הם צריכים להביט זה לזה בעיניים, לתאם במילים פשוטות את התוכנית ("במבה ימינה, ביסלי שמאלה") ולנסות להוציאה אל הפועל. ב-20 דקות הראשונות יש לרוב כאוס. אחרי סדרה של הצלחות קטנות העניינים משתפרים. הילדים רוצים להצליח, מבינים שאינם יכולים להצליח לבד, מפנימים שצריך לתקשר, להרים מבט, לעזור זה לזה. תחרויות נכנסות לתמונה והמוטיבציה עולה. מי שלא מקשיב היטב לכללי התחרות מגלה בסופה שהקבוצה השנייה ניצחה.